דפרקסאן הוא שם מסחרי של דסיפראמין Desipramine, תרופה נגד דיכאון ששייכת לקבוצת תרופות א-טיפיקליים  עם תופעות לוואי רבות וסיכון לתלות. דפרקסאן מיועדת לצורך טיפול בדיכאון   במבוגרים.
חלק מתופעות הלוואי ואזהרות על השימוש של דפרקסאן כולל מידע מעלון לצרכן הן כדלקמן:

 

בנוסף לפעילות הרצויה של דפרקסאן, בזמן השימוש בה עלולות להופיע תופעות לוואי, כגון:

• עוויתות בשרירי הלסת, הצוואר או הגב; רעד או תנועות לא רצוניות בחלקי גוף שונים;
• הליכה מדשדשת; האטה או קושי בדיבור; חום; הצהבת העור או העיניים; קצב לב לא סדיר;
• פרכוסים; כאב גרון, חום, וסימני זיהום עלולים להיות התסמינים לירידה במספר תאי הדם הלבנים; חסימת מעיים;
• קושי בהטלת שתן;
• הזיות.
• יובש בפה, עצירות, בחילה, טשטוש ראיה, נמנום, סחרחורות, חולשה ועייפות. סיוטי לילה, רגישות יתר של העור לשמש,
  שינויים בתיאבון או במשקל, קושי במתן שתן, עלייה בתדירות מתן שתן, שינויים בדחף המיני, הזעת יתר.
• ירידה או עלייה בלחץ דם, דפיקות לב, שינויים בקצב לב,התקף לב, דום לב, שבץ, מוות פתאומי; בלבול במיוחד בקשישים, כולל הזיות, חוסר התמצאות, מחשבות שווא; חרדה, אי-שקט, עצבנות; בעיות בשינה; התרגשות יתר; החמרה של מצב פסיכוטי; חוסר תחושה, עקצוץ או נימול בגפיים; חוסר קואורדינציה, חוסר שליטה בשרירים, רעד; 
• תחושת דיקור, רגישות למגע, חולשת שרירים; פרכוסים; טינטון; תסמונת נוירולפטית ממאירה שסימניה בלבול, איבוד או ירידה בהכרה, חום גבוה ונוקשות שרירים חמורה; קושי למקד ראיה, הרחבת האישון, עליית הלחץ התוך עיני; עצירות, חסימת מעיים שיתוקית; 
• אצירת שתן; פריחה בעור, גרד, רגישות לאור, דיכוי מוח העצם, ירידה בספירת תאי הדם הלבנים, עלייה באאוזינופילים סוג של תאי דם לבנים בדם, ארגמנת purpura ,ירידה בספירת הטסיות; חוסר תיאבון, בחילות והקאות, צרבת, טעם רע בפה, התכווצויות בבטן, שלשול, דלקת רירית הפה, השחרת הלשון, שינויים ברמת אנזימי הכבד בדם; 
• הגדלת שדיים בגברים, הגדלת שדיים והפרשת חלב בנשים; שינויים בחשק המיני, אין-אונות, כאבים בזמן פליטת זרע, נפיחות האשכים; עלייה או ירידה ברמות הסוכר בדם; הפרשה לא תקינה של ההורמון האנטי-דיאורטיADH ; 
• הזעה, הסמקה; השתנה בלילה; התנפחות בלוטות הרוק; phosphatase alkaline בדם. 
• נטייה לנפילות, כאבי ראש; חום; איבוד שיער; עלייה באנזים
  

אזהרות מיוחדות הנוגעות לשימוש בדפרקסאן: מחשבות אובדניות והחמרה של הדיכאון 

על קרובי משפחה ומטפלים לעקוב באם הילד או המטופל מראים סימנים של שינויים התנהגותיים, כגון: חרדה בלתי רגילה, חוסר מנוחה, התקפי פאניקה, בעיות שינה, עצבנות, עוינות, תוקפנות, התנהגות פזיזה, אי-שקט, התרגשות/התלהבות יתר או שינויים בלתי רגילים אחרים בהתנהגות; החמרה במצב הדיכאוני או מחשבות אובדניות. יש להקפיד הקפדה יתרה על המלצה זאת במטופלים צעירים מתחת לגיל 24 .יש לדווח על סימנים כאלה לרופא המטפל באופן מיידי, יש להעריך הופעת סימנים כאלה על בסיס יומיומי, במיוחד בשלבים המוקדמים של הטיפול האנטי-דיכאוני וכאשר מעלים או מפחיתים את המנה, משום שהשינויים עלולים להיות פתאומיים. סימנים מסוג זה עלולים להיות קשורים לעלייה בסיכון למחשבות אובדניות או להתנהגות אובדנית, ולהצביע על כך שיש צורך במעקב קפדני ואולי בשינוי בתרופה

תרופה זו עלולה לגרום לרגישות מיוחדת עם חשיפה לשמש, על כן המנע מחשיפה לשמש ודאג להגנה מתאימה : בגדים ארוכים, כובע, משחות הגנה וכו‘

 

 

במיוחד יש ליידע את הרופא או הרוקח אם הוא לוקח את התרופות הבאות (יש לציין כי הרשימה שלהלן מציינת את החומרים הפעילים בתרופות. אם הוא בטוח האם הוא משתמש באחת מהתרופות הללו הוא חייב התייעץ עם הרופא או הרוקח):

 

• תרופות נגד דיכאון מקבוצת מעכבי מונואמין אוקסידז MAOIs כגון מוקלובמיד או פנלזין: אין להשתמש בדפרקסאן אם נוטלים תרופות מקבוצת מעכבי האנזים מונואמין אוקסידז MAOIs ,או אם נטלת תרופה כזו במהלך שבועיים האחרונים. יש להמתין לפחות 14 יום מיום הפסקת הטיפול במעכבי מונואמין אוקסידז עד להתחלת טיפול בדפרקסאן. כמו כן יש להמתין לפחות שבוע מסיום נטילת דפרקסאן לנטילת מוקלובמיד.
  
  
• תרופות המשפיעות על מערכת העצבים המרכזית כגון: תרופות להרגעה, לשינה, נוגדות חרדה כגון דיאזפם, תרופות אנטיפסיכוטיות לטיפול בבעיות נפשיות, תרופות נוגדות דיכאון נוספות, תרופות לטיפול בפרקינסון, תרופות אנטיהיסטמיניות נגד אלרגיה, משככי כאבים נרקוטיים וחומרי הרדמה.
  
- מוקלובמיד - לטיפול בדיכאון.
- סלג`ילין, ראזאג`ילין לטיפול במחלת פרקינסון.
- לינזוליד לטיפול בזיהום בקטריאלי.
- ליתיום לטיפול בדיכאון והפרעות נפשיות או טריפטופן.
- תרופות הידועות כגורמות לרמת נתרן נמוכה.
- ריפמפיצין לטיפול בשחפת ובזיהומים אחרים.
- קרבמזפין, פניטואין לטיפול באפילפסיה או מחלות אחרות
- וורפרין, דיפירידמול, פנפרוקומון, חומצה אצטילסליצילית - אספירין במינון נמוך , תרופות לדילול דם.


• תרופות המגבירות את הסיכון להתקפי אפילפסיה - פירכוסים:
- סומטריפטן ותרופות דומות עם מרכיבים פעילים ששמם נגמר בסיומת "טריפטן".
- טרמדול משכך כאבים חזק
- מפלוקין למניעת וטיפול במלריה.
- בופרופיון לטיפול בדיכאון ולגמילה מעישון
- פלואוקסטין, פארוקסטין ותרופות אחרות לטיפול בדיכאון מקבוצת SNRI/SSRI ,טריציקלים.
- היפריקום פרפורטום wort s`John St לטיפול בדיכאון
- קווינידין לטיפול בהפרעות בקצב הלב
- כלורפרומזין, כלורפרותיקסן, הלופרידולתרופות לטיפול בהפרעות נפשיות השייכות לקבוצות הנקראות פנותיאזינים, תיוקסנתנים, 
  בוטירופנונים.

השפעה של דפרקסאן על חיי היום יום

 

השימוש בתרופה זו עלול לפגום בערנות ועל כן מחייב זהירות בנהיגה ברכב, באשר לילדים יש להזהירם מרכיבה על אופניים או ממשחקים
בקרבת הכביש וכדומה. אין לנהוג או להשתמש במכונות בזמן השימוש בתרופה כל עוד אתה מרגיש שהתרופה מרדימה אותך.

דפרקסאן או תרופות נוגדות דיכאון בכלל הן לא האופציה היחידה. בעצם רבים מעדיפים להימנע מהשימוש בתרופות אלו בשל הסיכוי להופעת תופעות לוואי, פחד מהתמכרות לתרופה ומתוך הבנה שהתרופה אינה מטפלת במקור הבעיה והשפעתה היא בעיקר על הסימפטומים.