כלוראל הידראט תופעות לוואי ואזהרות |
|
כלוראל הידראט תופעות לוואי ואזהרותתרופת כלוראל הידראט מיועדת לטיפול בנדודי שינה רק בשימוש לטווח קצר. בדומה לתרופות אחרות, גם כלוראל הידראט עלול לגרום לתופעות לוואי. חלק מתופעות הלוואי ואזהרות על השימוש בכלוראל הידראט כולל מידע מעלון לצרכן הן כדלקמן: לעיתים נדירות דווח על התרגשות, סבילות, התמכרות, דליריום, ישנוניות, הליכה לא יציבה, אטקסיה, תחושת עילפון, ורטיגו, סחרחורת, סיוטים, תחושת חולי, בלבול מנטלי והזיות. השפעת הנגאובר יכולה להתרחש, אף שהיא פחות נפוצה יחסית לשימוש בברביטורטים ובחלק מהבנזודיאזפינים. השפעות המטולוגיות: לעיתים התרחשו לויקופניה ואאוזינופיליה תופעות לוואי שכיחות ופחות שכיחות של כלוראל הידראט: הרעלה כרונית עלולה להתבטא בתסמינים של גסטריטיס, פריחה בעור, הרחבת כלי דם היקפיים, תת־לחץ דם, נזק לכליות וירידה בתפקוד שריר הלב. מערכת העיכול: דווח על חסימת מעי ביילוד. חלק מהמטופלים חווים גירוי בקיבה, ולעיתים בחילות והקאות, גזים, שלשול וטעם רע. אפשר לצמצם תופעות אלו על ידי נטילת כלוראל הידראט עם כוס מלאה של נוזל. לב וכלי דם: דווח על כך שמינונים גדולים של כלוראל הידראט גורמים לתת־ לחץ דם, להפרעות קצב חדריות ועלייתיות, לטורסד דה פואנט, ל ירידה בהתכווצות שריר הלב ו לקיצור תקופת חוסר תגובה. מערכת הנשימה: בקרב ילדים צעירים דווח על מקרים של חסימת מערכת הנשימה, שהיו מסכני חיים. המערכת המטבולית: דווח שכלוראל הידראט מעודד התקפי פורפיריה סירוגית חריפה. לעיתים נדירות דווח על קטונוריה. עיניים: כלוראל הידראט גרם לרעילויות עיניות שהתבטאו בצניחת עפעף פטוזיס, בדלקת אלרגית של הלחמית ובדלקת אלרגית של הקרנית והלחמית. כלוראל הידראט על ול לגרום לתלות: שימוש לטווח ארוך או במינון גבוה מהמינונים הטיפוליים הרגילים על לגרום לסבילות ולתלות גופנית ו/או פסיכולוגית. לכן, יש לנהוג משנה זהירות כאשר נותנים את התרופה למטופלים בעלי נטייה לשימוש בסמים, למטופלים הסובלים מדיכאון נפשי או למטופלים אובדניים. גמילה פתאומית על ולה לגרום להזיות ולתסמינים הדומים לדליריום טרמנס, לעיתים קטלני, ולכן את המינון של כלוראל הידראט יש להוריד בהדרגה. בעיות לב: בקרב מטופלים הסובלים ממחלת לב קשה, יש להימנע מכלוראל הידראט עקב האפשרות להפרעות בקצב הלב ולתת־ לחץ דם הקשורים במינונים גבוהים. מערכת העיכול: בגלל תכונותיו מעוררות הגירוי, יש להימנע משימוש פומי בכלוראל הידראט בקרב מטופלים הסובלים מגסטריטיס, מאזופגיטיס או מכיב בקיבה או בתריסריון.
תסמינים: הסימנים והתסמינים של מינון יתר של כלוראל הידראט דומים לאלו של מינון יתר של ברביטורטים, והם משפיעים במיוחד על מערכת העצבים המרכזית ועל מערכת הלב וכלי הדם: דיכוי מערכת העצבים המרכזית, תרדמת עמוקה, דיכוי נשימתי, תת־לחץ דם ו הפרעות בקצב הלב. הם על ו לים לכלול: היפותרמיה, אישוני סיכה, צניחות בלחץ הדם, תרדמת, נשימה איטית או מהירה ושטחית. גירוי בקיבה עלו ל לגרום להקאות ואפילו ל נמק בקיבה. אם המטופל שורד, ע לול ים להופיע עור בגוון צהוב )איקטרוס( עקב פגיעה בכבד וכן אלבומינוריה עקב גירוי של הכליות. המינון הפומי הרעיל של כלוראל הידראט במבוגרים הוא בערך 10 גרם; אולם דווח על מוות בעקבות מנה של 4 גרם, ומטופלים מסוימים שרדו לאחר שנטלו מנה של 30 גרם. טיפול: יש לטפל בנטילת מנת יתר בשוגג באמצעות שטיפת קיבה; באמצעות גרימת הקאה עם סירופ איפקק כדי לרוקן את הקיבה; או על ידי מתן פחם עם סורביטול. אפשר להשתמש באמצעי תמיכה, כולל סיוע נשימתי וסיוע למערכת הלב וכלי הדם ושמירה על חום הגוף וזרימת הדם. יש לשמור על דרכי הנשימה במטופלים המצויים בהכרה מעורפלת או מחוסרי הכרה. חשוב לנטר את הלב, במיוחד במטופלים הסובלים מ מחלת לב קיימת. יש לטפל בתת־לחץ דם באמצעות מתן תוך־ ורידי מתאים של נוזלים ושל אלקטרוליטים; ייתכן כי דופמין או נוראפינפרין יהיו נחוצים. יש לקבל בדיקות תפקוד כבד וכליות של נקודת ההתחלה טרם הטיפול. המודיאליזה מסלקת הן את תרופת האם והן את המטבוליט טריכלורואתנול. ילדים ומתבגרים ילדים: יש לנטר את המטופלים לגילוי השפעות על מערכת העצבים המרכזית ודיכוי מערכת הנשימה. דווח על מקרי מוות הקשורים בשימוש בכלוראל הידראט לצורך טשטוש לפני הליכים אבחוניים או טיפוליים, במיוחד בקרב מטופלים ילדים.נוסף על כך, יש לשים לב במיוחד בעת חישוב ומתן המינון המתאים. דווח על כך שטשטוש עם כלוראל הידראט בקרב ילדים הסובלים מ היפרטרופיה אדנואידלית ומדום נשימה חסימתי בשינה גרם להתקפים של חסימה נשימתית מסכנת חיים. ילדים הסובלים מדום נשימה חסימתי בשינה מסיבות אחרות עלול ים אף הם להיות בסיכון. דווח גם על בצקת בלוע שגרמה לקשיי נשימה חמורים אצל ילד. תגובות בין-תרופתיות חומרים המדכאים את מערכת העצבים המרכזית: שימוש מקביל על ול להגביר את ההשפעות המדכאות את מערכת העצבים המרכזית של כל אחת מהתרופות או של כלוראל הידראט; מומלץ לנקוט משנה זהירות, וכן להקטין את המינון של אחד החומרים או של שניהם. תגובה דמוית דיסולפירם על ולה להתרחש במטופלים שמקבלים כלוראל הידראט יחד עם אלכוהול, כולל טכיקרדיה, הסמקה בפנים ודיספוריה. חומרים נוגדי קרישה, נגזרות של קומרין או אינדנדיון: כלוראל הידראט על ו ל להגביר באופן זמני את התגובה ההיפופרותומבינמית לתרופות אלו, במיוחד במהלך השבועיים הראשונים של הטיפול, על ידי דחיקה של החומר נוגד הקרישה מאתרי ההיקשרות של חלבון הפלזמה. כאשר מוסיפים כלוראל הידראט למשטר טיפול או מסירים אותו, או כאשר נעשים שינויי מינון, מומלץ לבצע בדיקות תכופות של זמן פרותרומבין. פורוסמיד במתן תוך־ורידי: יש לנקוט משנה זהירות אם נותנים עירוי תוך ־ורידי של פורוסמיד בתוך 24 שעות ממתן כלוראל הידראט. מתן כלוראל הידראט ולאחריו עירוי תוך ־ורידי של פורוסמיד בתוך 24 שעות עלול לגרום לדיאפורזיס, לגלי חום ולשינויים בלחץ הדם, כולל יתר לחץ דם. בדיקות מעבדה: כלוראל הידראט על ול לגרום לתוצאות חיוביות שגויות בבדיקות גלוקוז בשתן, בעת שימוש בנחושת גופרתית כתמיסת בנדיקט, וייתכן גם שבעת שימוש בטבליות נחושת גופרתית )RClinitest ,)אולם התרופה אינה מפריעה לבדיקות גלוקוז בשתן שמשתמשות בגלוקוז אוקסידאז )למשל: RClinistix® ,Tape-Tes.) כלוראל הידראט עלול להפריע לבדיקות זרימת שתן לגילוי קטכולאמינים בשתן, ומ ומלץ לא לתת את התרופה במשך 48 שעות לפני הבדיקה. מתן כלוראל הידראט על ול גם להפריע להליכי Reddy ,Jenkins ו־Thorn לקביעת 17 - הידרוקסיקורטיקוסטרואידים בשתן. מתן כלוראל הידראט עלול לגרום לערכים גבוהים שגויים של ויטמין B12 בחלק מבדיקות התבחין הרדיואקטיביות. שימוש בתרופה וצריכת אלכוהול אין לשתות אלכוהול בעת השימוש בכלוראל הידראט. הריון, הנקה ופוריות היריון: לא נערכו מחקרים ע ל השפעת כלוראל הידראט על רבייה בבעלי חיים. כלוראל הידראט חוצה את מחסום השלייה, ושימוש כרוני בזמן ההיריון עלול לגרום לתסמיני גמילה ביילוד. לא ידוע אם כלוראל הידראט יכול להשפיע על יכולת הרבייה.יש לתת כלוראל הידראט לאישה הרה רק אם יש צורך ברור בכך. קטגוריה C בהיריון לפי ה ־FDA. הנקה: כלוראל הידראט מופרש בחלב אם; שימוש על ידי אימהות מיניקות על ול לגרום לסדציה של התינוק. נהיגה ושימוש במכונות בדומה לתרופות אחרות המשמשות לבעיות שינה, כלוראל הידראט עלולה לגרום להאטה בתפקוד התקין של המוח (דיכוי מערכת העצבים המרכזית). הסיכון לפגיעה פסיכומוטורית, כולל פגיעה ביכולת לנהוג, עולה אם: • המטופל מבצע פעולות שדורשות ערנות בתוך 12 שעות מנטילת כלוראל הידראט • המטופל נוטל מינון גבוה יותר מהמינון המומלץ של כלוראל הידראט • המטופל נוטל כלוראל הידראט בעת שהוא נוטל כבר תרופה אחרת שמדכאת את מערכת העצבים המרכזית או תרופה אחרת שמעלה את רמות כלוראל הידראט בדמך, או בעת שתיית אלכוהול. אין לעסוק בפעילויות מסוכנות הדורשות ערנות מלאה, כגון נהיגה או הפעלת מכונות אחרי נטילת כלוראל הידראט, ובייחוד, במהלך 12 שעות לאחר נטילת התרופה.
|
|||||
