מה זה אלקטרותרפיה באמצעות גירוי גולגולתי?

אלקטרותרפיה באמצעות גירוי גולגולתי (Cranial Electrical Stimulation - CES), הידועה גם כגירוי גולגולתי בחשמל (Cranial Electrical Stimulation או: Cranial Electrostimulation), שייכת תחת הענף של הרפואה האלטרנטיבית הנקראת רפואה באמצעות חשמל ( Electromedicine), שמטפלת במצבים פיזיים ופסיכולוגיים באמצעות רמות שונות של זרם חשמלי (Kirsch, 2006).
אלקטרו-תרפיה באמצעות גירוי גולגולתי - CES היא היישום של זרם חילופין חשמלי נמוך מאד, המיוצר מסוללה בת 9 וולט, על המוח, באמצעות אטבים המונחים על האוזניים. בסקירה זו, אני מתמקד במותג מסוים של אלקטרו-תרפיה באמצעות גירוי גולגולתי – Alpha-Stim. אינני מתכוון לתמוך במותג אחד על-פני האחר; עם זאת אני בוחר ב-Alpha-Stim מפני שאומנתי וניהלתי מחקר ברמת דוקטורט עם מכשיר זה, וכן קיבלתי אימון חינוכי מתמשך הספציפי למותג זה. בנוסף, יש ל-Alpha-Stim כמות רבה מאד של מחקרים שפורסמו, אשר זמינים לדיון ולניתוח.

המותג Alpha-Stim עבור אלקטרותרפיה באמצעות גירוי גולגולתי - CES, מתוצרת חברת Electromedical Products International, Inc. (EPI) הוא מכשיר רפואי, הרשום במנהל המזון והתרופות אמריקאי (FDA), כמיועד לטיפול בדיכאון, חרדה ונדודי שינה, ומשתמש בצורת גל קניינית ובעלת פטנט רשום. לכן, (בארה"ב בלבד:), איש מקצוע רפואי מורשה חייב לספק מרשם ולעקוב אחר הטיפול. טיפול טיפוסי כולל מיקרו-זרם חשמלי של 100 מיקרו-אמפר (microamperes) עד 4 מילי-אמפר (miliamperes) הניתן למשך 20 עד 60 דקות כל יום, או כל יומיים (Kirsch, 2006b). במתקן האימון שלי, אני לרוב מתחיל בטיפול יומי תוך שימוש במיקרו-זרם נמוך מאד למשך 60 דקות, ומגביר אותו באיטיות במהלך השבוע הראשון או שני, כדי לקבוע את הסבילות, ולאחר מכן אני עובר לטיפולים כל יומיים למשך 20 דקות. המטופלים עשויים גם לעבור טיפול ב אלקטרו-תרפיה באמצעות גירוי גולגולתי - CES על בסיס "לפי הצורך", במהלך תקופות של משך זמן בלתי רגיל של הסימפטומים או במהלך תקפות של התלקחות סימפטומים בלתי רגילה. כמובן, על הקלינאים להעריך את הפציינט שלהם, כדי לקבוע מהו הפרוטוקול הספציפי הרלוונטי לצורכי הפציינט. אנשים שמשתמשים ב-Alpha-Stim מדווחים על מגוון של תחושות חיוביות לאחר הטיפול. אלו כוללות תחושת שלווה והתרגעות עמוקה, ירידה בתחושות חרדה ועצבות, או הרגשת ערנות מנטלית יחד עם שלווה פיזית. חלק מהאנשים מדווחים על תקופות של הרגשה קלה יותר וכבדה יותר לסירוגין במהלך הטיפול (Kirsch, 2002b).

מחקרים קודמים מראים שההשפעות השליליות של Alpha-Stim הינן מתונות ומוגבלות בזמן (Thaxton & Patel, 2007). אלה כוללות: סחרחורת (0.15%), גירויים בעור / צריבות של האלקטרודות (0.12%) וכאבי ראש (0.22%) – שימו לב שכל אלה יחד הם פחות מ-1%. סחרחורת או בחילה עלולים לקרות במצבים שבהם נעשה שימוש בזרם גבוה מהנדרש, ומצבים של עוררות יתר, חרדה מוגברת והפרעות שינה יכולים לקרות כתגובות פרדוקסליות (Electromedical Products International, Inc., 1998). משתתפים בעלי הפרעת דחק פוסט-טראומטית (PTSD ) עשויים לחוות חלומות בצורה חיה, אשר יכולים להיתפס כמפריעים (Kirsch, 2007e). מחקרים הראו שנעשה שימוש ב-Alpha-Stim באופן בטוח בשילוב עם מגוון רחב של תרופות פסיכוטרופיות (Childs & Price, 2007), ועם פציינטים בעלי פגיעת ראש סגורה המקבלים תרופות נוגדי פירכוסים (Smith, Tiber, & Marshal, 1994).

תופעה מעניינת היא שהמילה "חשמל" כמו בתרפיה גולגולתית בחשמל - נראה שהיא מעלה באוב דימויים מפחידים שלפעמים מובילים להיזכרות שגויה בטיפול בנזעי חשמל (ECT) – תרפיה אינטנסיבית ושנויה במחלוקת המבוססת על חשמל, שהיתה נהוגה לשם טיפול בדיכאון חמור. CES (אלקטרו-תרפיה באמצעות גירוי גולגולתי) ו-ECT (טיפול בנזעי חשמל) – אין להם הרבה במשותף מלבד השימוש בחשמל לשם טיפול במגוון מצבים פסיכולוגיים. שימו לב ש-CES מייצר את האנרגיה שלו מסוללה אחת בת 9 וולט, כך שהסיכונים הקשורים ב-CES הם די שונים מהסיכונים הקשורים ב-ECT.


בחלק 2 של סידרה זו שיתפרסם בקרוב, אני סוקר את מנגנוני הפעולה המוצעים על-ידי Alpha-Stim, וגם את המחקרים העכשוויים על יעילותו של Alpha-Stim בטיפול בדיכאון, חרדה ונדודי שינה. אני גם אספק מידע המבוסס על עדויות על אלקטרותרפיה באמצעות גירוי גולגולתי - CES עבור הטיפול בכאב כרוני, מאחר שזהו שימוש נפוץ מעבר להתוויה.

חלק 2 של הסדרה הזאת הוא כאן

מקורות:

Bystritsky, A., Kerwin, L., & Feusner, J. (2008). A pilot study of cranial electrotherapy stimulation for generalized anxiety disorder. Journal of Clinical Psychiatry, 69(3), 412-417.

Childs, A., Price, L., (2007). Cranial electrotherapy reduces aggression in violent neuropsychiatric patients. Primary Psychiatry, 14(3), 50-56.

Demos, J. (2005). Getting Started with Neurofeedback. New York: W. W. Norton & Company.

Electromedical Products International, Inc. (1998). Alpha-Stim SCS owner’s manual. Mineral Wells: EPI.

Gilula, M., & Kirsch, D., (2005). Cranial Electrotherapy Stimulation Review: A Safer Alternative to Psychopharmaceuticals in the Treatment of Depression. Journal of Neurotherapy, 9(2), 7-26.

Kennerly, R. (2006). Changes in quantitative EEG and low resolution tomography following cranial electrotherapy stimulation. Unpublished doctoral dissertation, University of North Texas, Denton, Texas.

Kirsch, D. (2002a). Electromedicine: The other side of physiology. In R. S. Weiner (Ed.)Weiner’s Pain Management: A Practical Guide for Clinicians, Seventh Edition (pp. 749-758). New York: CRC Press.

Kirsch, D. (2002b)2. Electromedicine: The other side of physiology. In R. S. Weiner (Ed.)Weiner’s Pain Management: A Practical Guide for Clinicians, Seventh Edition (pp. 759-776). New York: CRC Press.

Kirsch, D. (2006). Why electromedicine? Practical Pain Management, 7(6), 52-54.

Kirsch, D., & Gilula, M., (2007a) . CES in the treatment of anxiety disorders – part 2. Practical Pain Management, 7(3), 22-39.

Kirsch, D., & Gilula, M., (2007b). CES in the treatment of anxiety disorders – part 1. Practical Pain Management, 7(2), 22-39.

Kirsch, D., & Gilula, M., (2007c). CES in the treatment of depression, part 1. Practical Pain Management, 7(4), 33-41.

Kirsch, D., & Gilula, M., (2007d). CES in the treatment of depression, part 2. Practical Pain Management, 7(4), 32-40.

Kirsch, D., & Gilula, M., (2007e). CES in the treatment of insomnia: A review and meta-analysis. Practical Pain Management, 7(8), 28-39.

Kirsch, D., & Smith, R. (2004). Cranial electrotherapy stimulation for anxiety, depression, insomnia, cognitive dysfunction, and pain: A review and meta-analyses. In P. J. Rosch & M. S. Markov (Eds.) Bioelectromagnetic Medicine (pp. 2-27). New York: Marcel Dekker, Inc.

Matteson, M., & Ivancevich, J. (1986). An exploratory investigation of CES as an employee stress management technique. Journal of Health and Human Resource Administration, 9, 93-109.

Moore, J., Mellor, C., Standage, K., & Strong, H. (1975). A double-blind study of electrosleep for anxiety and insomnia. Biological Psychiatry, 10(1), 59-63.

Rosenthal, S. (1972). A double-blind clinical study. Biological Psychiatry, 49(2), 179-185.

Rosenthal, S., & Wulfsohn, N. (1970). Electrosleep: A preliminary communication. Journal of Nervous and Mental Disease, 151, 146-151.

Smith, R., & O’Neil, L. (1975). Electrosleep in the management of alcoholism. Biological Psychiatry, 10, 675-680.

Smith, R., Tiber, A., & Marshall, J. (1994). The use of cranial electrotherapy stimulation in the treatment of closed-head-injured patients. Brain Injury, 8(4), 357-361.

Thaxton, L., & Patel, A. (2007) Sleep disturbances: Epidemiology, assessment, and treatment. In: N. Zasler, D. Katz, & R. Zafonte (Eds.) Brain Injury Medicine: Principles and Practice (pp. 557-575). New York: Demos Publishing.

Thompson, M., & Thompson, L. (2003). The Neurofeedback Book. Warwick: Association For Applied Psychophysiology And Biofeedback.